אלמלם נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'

החלטה

1.לפני בקשת המבקש לפטור אותו משלום אגרה בגין התביעה דנא.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, ראיתי לדחות את הבקשה אשר לאגרה שעל המבקש לשלם בעת הזאת, עם הגשת התביעה. באשר ליתרת האגרה, שחיובה טרם בא לעולם, תידון הבקשה בסופו של ההליך ככל שתוגש בקשה מתאימה ורלוונטית.

2.תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי:

הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

מכאן, שבהתאם לתקנות על המבקש לפטור אותו מתשלום האגרה להוכיח שני תנאים מצטברים, האחד, העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה והשני, כי ההליך נשוא בקשת הפטור מאגרה מגלה עילת תביעה.

בהתאם להלכה על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענה שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה.

כך נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח', כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בש"א 7664/99 סופר נ. סופר ועוד שורה ארוכה מאוד של החלטות שמכנה משותף להם – פרישת תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית.

יש גם לתת את הדעת לכך שפתיחת הליך משפטי מחייב תשלום אגרה ומשכך יש להניח תשתית לצורך לחרוג מהכלל המחייב תשלום אגרה בעת פתיחת ההליך ואין לאפשר מתן פטור אלא אם מתמלאים התנאים המלאים וכן כי בית משפט משוכנע בהצדק למתן הפטור.

וכך אומר כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתי המשפט:

"נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה – בקיומה של מערכת בתי-משפט – כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"...

...אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט...".

3.בבקשה נטען שהמבקש נשוי ואב לארבעה, מובטל ומתקיים מגמלת נכות מעבודה בסך של כ- 6,700 ₪ המשולמת לו על ידי המוסד לביטוח לאומי. כן נטען שבשנת 2010 הגישו המבקש ורעייתו בקשה למתן צו כינוס לנכסיהם וכי ב-3.5.11 ניתנו צווי כינוס (על ידי בית המשפט בבאר שבע במסגרת תיקי פשיטת רגל שם) והושת עליהם צו תשלומים של 1,000 ₪ בחודש (ביחד). עוד נטען, כי המצב הרפואי של המבקש ורעייתו בכי רע וכי שניהם לא עובדים (המבקש לא עובד משנת 2006 ורעייתו לא עובדת משנת 2007). המבקש טוען שאין לו חסכונות, כי רכושו "דל ובסיסי" ביותר וכי אין באפשרותו לגייס את סכום האגרה. בנוסף נטען שהיותו פושט רגל מהווה ראייה לכאורה להיעדר יכולת כלכלית. המבקש ציין כי בית המשפט של פשיטת רגל (בבאר שבע) נתן אישור לניהול ההליך דנא וצירף החלטה לפיה ניתן לו אישור לנהל את ההליך האמור בכפוף לכך שבני משפחתו יישאו בהוצאות ניהול ההליך.

4.המשיבים 1- 4 מתנגדים לבקשה. לטענתם על המבקש לתמוך את בקשתו במסמכים להוכחת טענותיו וזאת לא עשה. כמו כן נטען כי במסגרת הליכי הפש"ר הצהיר המבקש שככל שלא יינתן לו פטור מאגרה, הוא ובני משפחתו יישאו בתשלום האגרה. עוד נטען, כי המבקש לא פירט מהן הכנסותיו והכנסות רעייתו, כי לא צירף תדפיס חשבון הבנק שלו וכי לא פירט אילו מאמצים עשה לשם גיוס סכום האגרה. המשיבים מוסיפים שהמבקש מיוצג על ידי עורך דין מטעמו ומשכך חזקה עליו שיכול הוא לממן את סכום האגרה. עוד נטען, שכתב התביעה לא מגלה עילה.

המשיב 7 הודיע בתגובתו כי אינו צד להליך וכי אין בידו די מידע לצורך מתן תגובה לבקשה.

5.בתשובתו לתגובת המשיבים טוען המבקש שעצם העובדה שהוא מיוצג על ידי עורך דין לא מקימה כל חזקה כטענת המשיבים שכן סוכם בינו לבין בא כוחו ששכר טרחת בא כוחו ישולם מתוך הסכומים שיתקבלו בגין התביעה דנא. עוד נטען, ש"הבקשה אינה מוגשת רק לעניין המחצית הראשונה של האגרה בה יוכל לשאת אלא בעיקר בשל המחצית השניה של האגרה שהוא עלול להיות מחויב בה אילו בית המשפט יסבור שסך הפיצוי שמגיע לו נמוך מסמכותו העניינית של בית המשפט או אם תביעתו תידחה".

6.כאמור, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ראיתי לדחות את הבקשה ביחס לאגרה שעל המבקש לשלם בשלב זה - עם הגשת התביעה וכתנאי להגשתה. באשר ליתרת האגרה, שחיוב בגינה טרם בא לעולם, אני דוחה את הדיון בבקשה לפטור לסיום ההליך ככל שיהיה רלבנטי, וככל שתוגש בקשה.

התביעה דנא עניינה פיצויים בגין נזקי גוף.

עת עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף (שבה לא נקבע הסכום הנתבע) חלה תקנה 5(ב)(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות") לפיה "עם הבאת הליך לבית משפט, לרבות הליך שהסעד המבוקש בו הוא פסיקת תשלום תכוף לפי חוק הפיצויים, ישלם התובע סכום כנקוב בפרטים 34 או 35 בתוספת לפי הענין" – דהיינו, בשלב זה, על המבקש לשלם את הסך הנקוב בתוספת 35, שמבירור עם מזכירות בית המפשט עומד הסכום על סך של 1,169 ₪.

באשר לסכום זה, שהמבקש נדרש לשלמו עתה, לא שוכנעתי שהמבקש נעדר יכולת כלכלית לשלמו.